אסאי

מי לא אוהב בתקופת הקיץ שיקים של פירות? מפרי האסאי עושים מיץ, מוסיפים אותו לשיקים ולגרנולות, הוא גם "מזון על" וגם טעים.

צבעו של פרי האסאי סגול עד שחור והוא קטן מענב. הוא גדל על עץ דקל בדרום אמריקה באגן האמזונס וסביבתו, במיוחד בברזיל. אין מטייל שחוזר מברזיל ולא יודע מה זה אסאי. הפרי משמש ושימש אלפי שנים כמזון חשוב לשבטים בדרום אמריקה עקב תכולה עשירה של חומרי תזונה חשובים. הברזילאים קוראים לו עץ החיים.

לאסאי תכולה גבוה מאוד של נוגדי חמצון מסוגים שונים, הוא עשיר בוויטמינים ובמינרלים, מכיל חומצות שומן מסוג אומגה 3,6,9, פיטוסטרולים, סיבים תזונתיים, חומצות אמינו ועוד. יש בו יותר נוגדי חמצון מאשר ביין אדום או מאוכמניות.

כל המרכיבים האלו מקנים לו תכונות מרפא רבגוניות, להלן עיקר ההשפעות: נותן אנרגיה, מוריד כולסטרול, מחזק מערכת חיסון, שומר ומטפל בבעיות לב וכלי דם, אנטי דלקתי להרבה מאיברי ורקמות הגוף, מוריד סיכון לחלות בסרטן, משקם ושומר על העור, מגביר ביצועים אתלטים, טוב לבעיות פרוסטטה, שחיקה  ודלקות מפרקים כרוניות. לאסאי יש עוד הרבה השפעות והוא פועל על מגוון מערכות בגוף.

אין כמות יומית מומלצת ואפשר לצרוך כל יום. הפרי מכיל חומצות שומן ולכן למי שיש בעיה לצרוך שומנים מסיבה כלשהי יש להתחיל בכמויות קטנות ולראות איך מגיבים. חוץ מזה כולם יכולים לצרוך ולהנות מהאסאי.

כמו שכתבתי בהתחלה אפשר להוסיף אותו לשיקים, גרנולות, לעשות ממנו מיץ לבד (צריך להמתיק בצורה כלשהי), גלידות ועם דמיון פורה אני בטוח שאפשר למצוא לו עוד שימושים.

האסאי מגיע קפוא ארוז בשקית בצורה של עיסה סגולה ולכן יותר נח לרכוש אותו בחנות, אך אם מתכוונים לרכוש כמות גדולה אולי כדאי לחפש ספק באינטרנט.

גוג'י ברי

נפתח באגדה סינית המספרת על נווד שהגיע לכפר וראה אישה מרביצה לזקן:
הוא רץ לעזרתו ושאל אותה: "למה את מרביצה לו ?".
היא ענתה: "הוא מסרב לאכול צמחים מאריכי חיים".
"תניחי לו, זה לא מכובד, הוא יותר מבוגר ממך" ביקש הנווד.
"הוא הנכד שלי !" ענתה הבחורה.
"בת כמה את?" שאל הנווד מופתע.
"אני בת 325" היא השיבה.
"איך הצלחת לעשות זאת" הוא שאל.
"כל השנים, כל יום אני אוכלת Gou Qi Zi (גוג'י ברי) וזה מאריך לי חיים" היא ענתה.

טוב אחרי אגדה כזאת לא צריך להוסיף מילים, אבל בכל זאת אולי רק קצת.

מקור הגוג'י בדרום מזרח אירופה ואסיה. הוא צמח ממשפחת הסולנים המגיע לגובה של כ 1-3 מטר.

הגוג'י מכיל 9 מ"ג ברזל ב 100 גרם שזה 100% מהכמות היומית המומלצת, 18 חומצות אמינו ו 8 חומצות אמינו חיוניות (השלמת תזונה טובה), רמות גבוהות של ויטמין C, פוליסכרידים (חיזוק מערכת חיסון), ויטמיני B ועוד מינרלים וויטמינים. בפירוש הרבה רכיבי תזונה חיוניים.

בסין הוא נמצא בשימוש כבר אלפי שנים בתור מזון מחזק ומאריך תוחלת חיים. לארצנו הוא הגיע לפני כ 5 שנים בערך ומאז צובר פופולריות במטבחים רבים. ההצלחה שלו נעוצה בהיותו טעים וקל לשימוש, דבר שאי אפשר להגיד על כל התוספים הבריאים.

אפשר להוסיף אץ הגוג'י לשייקים, גרנולות, סלטים, לחמים, עוגות וכמובן אפשר לאכול אותו כמו שהוא בתור נשנוש. צבעו של הגוג'י כתום-אדום והוא גם יצבע את האוכל בהכנה, דבר שמראה שיש לו הרבה נוגדי חמצון. הוא מגיע בצורה יבשה ואם רוצים אפשר להשרות אותו במים 10-20 דקות לפני השימוש כדי שיתרכך קצת.

אין כמות יומית מומלצת ואפשר לאכול חופן שתיים בלי שום בעיה. ניתן לקנות בבתי הטבע וברשת הדיגיטלית.

שמן קוקוס

שמן קוקוס או "הוקוס קוקוס".

שמן הקוקוס נמצא בשימוש כבר מאות ואף אלפי שנים וזאת בגלל מעלותיו הרבות. הוא אחד המקורות הבודדים בטבע לריכוז גבוה של חומצות שומן רוויות בינוניות (חומצה קפרילית, חומצה קפרית וחומצה לאורית). תכונה זאת הופכת אותו למוצר מיוחד במינו. חומצות שומן אלו מצויות רק בשמן דקלים ובחלב אם אנושי. להלן עיקר השפעותיו:

שמן הקוקוס הפך למפורסם בעקבות העובדה שהוא מרזה וגורם לתחושת שובע. זאת מכיוון שחומצות שומן בינוניות משמשות כמקור אנרגיה זמין לגוף, עוזרות לחילוף החומרים ולא נאגרות במאגרי השומן. הוא גם יעיל בשמירה על משקל קיים.
לסוכרתיים ישנם המלצות להפחית צריכת מתוקים ושומנים רווים, המלצה זאת יוצרת אצלם חוסר באנרגיה זמינה. שמן הקוקוס לא צריך אינסולין כדי להיכנס לתא ונותן אנרגיה זמינה. מוצר טוב לסוכרתיים.
הוא עוזר בשיפור רמות הכולסטרול בדם ומשמש למניעת בעיות לב וכלי דם. אומנם יש לו השפעה של העלאת הכולסטרול הכללי אך עיקר העלייה מתבטאת בכולסטרול הטוב וכך נוצר יחס חיובי יותר בין הכולסטרול הטוב לרע, שזה הרצון בסופו של דבר.
מה שהופך אותו לעוד יותר מעניין זה ההשפעה החיובית שלו על מחלת האלצהיימר. באלצהיימר יש קשיים לניצול הגלוקוז ע"י התאים במוח. שמן הקוקוס מתפרק בכבד לקטונים אשר יכולים להוות תחליף לגלוקוז במוח וכך יכול לשפר את מצב האלצהיימר. בנוסף הוא יכול לעזור למחלות כגון דמנציה, תרשת נפוצה, אפילפסיה ופרקינסון. שווה ניסיון.
לחומצות השומן הבינוניות השפעה אנטי בקטריאלית  אנטי ויראלית ואנטי פטרייתית. זאת אומרת שהם מחזקות את מערכת החיסון כנגד וירוסים, חיידקים, פטריות וטובות למצבים הבאים: קנדידה, כיבי קיבה ותריסריון, זיהומים בדרכי השתן, מחלות זיהומיות וויראליות של דרכי הנשימה, מחלת המין זיבה, הרעלות מזון, דלקות וזיהומי עור, הרפס סימפלקס, שפעת, דלקת המוח, חצבת, תולעת סרט ומיני גיארדי.
צריכת שמן קוקוס ע"י אישה מניקה יכול לעזור להתפתחות תקינה של התינוק, חיזוק מערכת החיסון שלו ולעליה במשקל אצל תינוקות שנולדו במשקל נמוך. כמו כן ניתן להוסיף לפורמולות של תינוקות קצת שמן קוקוס.
חומצות השומן הבינוניות לא צריכות מלחי מרה ואנזימי לבלב כדי להיספג. תכונה זאת טובה למי שלא סופג שומנים עקב בעיות בכיס המרה והלבלב.
בנוסף לשימושים הפנימיים הרבים, לשמן קוקוס שימוש בתור מוצר קוסמטי. הוא משמש לטיפול באטופיק דרמטיטיס, פצעונים ואקנה, פריחות עור על רקע אלרגי, אקזמה, דלקות עור, עור יבש, נשירת שיער, מניעת קמטים, ריפוי והחלמה של פצעים וחתכים, פטמות סדוקות, שפתיים יבשות ועוד. פשוט למרוח על העור.
כמובן לא נשכח להוסיף ששמן זה מעולה לבישול, טיגון ואפיה כתחליף (או שילוב) למרגרינות, חמאה, שמן זית… הוא לא נשרף בטמפרטורות גבוהות מכיוון שהוא בנוי מחומצות שומן רוויות ונותן טעם מיוחד לאוכל.

חשוב לקנות שמן קוקוס כתית מעולה (extra virgin) בכבישה קרה ואורגני ! זאת מכיוון שצורות ההפקה השונות משפיעות מאוד על הרכב ותכונות התוצר המוגמר. ניתן לקנות באינטרנט ובחנויות הטבע השונות. מתחת ל 24 מעלות השמן יהיה מוצק.

כמות הצריכה היומית המומלצת היא בין 2 ל 4 כפיות למבוגר. כדאי להתחיל ב 2 כפיות ולעלות מינון בהדרגה. לילדים תלוי בגיל אך רבע עד מחצית הכמות. כמובן שלטיפול בדברים מסוימים נשקול מינונים גבוהים יותר, אך כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע.

לסיכום, ישנם עוד שימושים אך אלו הם העיקריים. פשוט מוצר חובה בכל בית.